היסטוריה, אדריכלות ויוקרה בירושלים: "רחוב האצולה" שב לימי תפארתו
היציאה מחומות העיר ירושלים באמצע המאה ה-19 סימלה את ראשיתו של "רחוב האצולה" היוקרתי, הוא רחוב הנביאים של ימינו. כיום, כמעט 200 שנה אחרי רחוב הנביאים שב לימי תפארתו ומציג אדריכלות יוקרתית המתחשבת בסגנון והאסתטיקה הייחודים של הסביבה בה היא ממוקמת.
לאורך אלפי שנים שמרה ירושלים על רצף בינוי פיזי, שהוגבל על-ידי חומותיה העתיקות. התקדים ההיסטורי שהפך אותה מעיר ביניים טיפוסית ומסתגרת למרכז אזורי משגשג, היה תהליך היציאה מהחומות וראשית הבניה מחוצה להן שהחל מאמצע המאה ה-19.
אז, התפתחה העיר לראשונה בדפוסים חדשים, כשלאורך הדרכים החשובות שהובילו אליה: דרך יפו; שכם; בית-לחם וחברון; הוקמו אכסניות, שירותי דרך, מנגנוני מסחר, ובהמשך מבני מגורים, ששימשו את תושבי העיר ועוברי האורח, ועודדו תוך זמן קצר ביותר שינוי במבנה ובהתנהלות העירונית.
רחוב האצולה
תקופה זו, סמלה את תחילת היווצרותו של "רחוב האצולה" היוקרתי, בו נבנו מבני ציבור, בתי חולים ואכסניות מרשימים, בסגנון אדריכלי מפואר שכלל עיטורי אבן בטכניקות מיוחדות. ברחוב זה, אף ניצבו כמה מבתיהם של עשירי ירושלים, שבאותה התקופה לא היתה עיר עשירה במיוחד, אלא התאפיינה בעיקר בפשטות וצפיפות.
"רחוב האצולה" היוקרתי, הוא רחוב הנביאים של ימינו. הליכה לאורכו של רחוב הנביאים, שנבנה על-פני מספר תקופות ומשובצות בו פניני אדריכלות והיסטוריה מן המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הינה מסע מרתק בזמן המאגד בתוכו עשרות נקודות ציון היסטוריות. למעשה, פרט לאתרים הקדושים, אין בירושלים ציר המשלב ערכים אסתטיים, היסטוריים, דתיים ותרבותיים כה רבים כמו רחוב הנביאים.
לפני מספר שנים, בעקבות תכנית לפיתוח מרכז העיר שאישרה עיריית ירושלים, החלו מרכז העיר בכלל ורחוב הנביאים בפרט לשנות את פניהם. תנופת הפיתוח במרכז העיר ירושלים השיבה אל רחוב הנביאים את השימושים המגוונים ואת מבני היוקרה שאפיינו אותו בימי תפארתו כ"רחוב האצולה".
לעומת ירושלים הישנה, היוקרה בירושלים החדשה באה לידי ביטוי גם במבני המגורים. מבני המגורים המודרניים שנבנים בעת הזו בעיר, משלבים במסגרתם את האווירה ההיסטורית והמסורת של ירושלים עם עיצוב ואדריכלות חדשניים המתחשבים בסגנון ובאסתטיקה הייחודים של העיר והצרכים של הציבור החי בה.
כך למשל, מבנה המגורים היוקרתי חצר הנביאים, הממוקם ברחוב הנביאים, ועל מפגש הרחובות הלני המלכה ומונבאז, במתחם המשלב בתוכו מלון בוטיק וקומת מסחר.
אדריכלות יוקרה הלוקחת בחשבון את הסגנון והאסתטיקה הייחודים של הסביבה בה היא ממוקמת
נקודת המוצא של התכנון האדריכלי של מבנה חצר הנביאים, שמה דגש מיוחד על התכנון העירוני והסביבה האורבנית שמקיפה אותו, כך שיתכתב עמה ועם המבנים ההיסטוריים בעלי האדריכלות המופלאה הממוקמים בה, דוגמת חצר סרגיי והכנסייה הרוסית.
לדוגמא, על פי תכנית בנין העיר הראשונית, המבנה היה אמור לחסום את נופה של הכנסיה הרוסית, כנסיית מריה מגדלנה, שייחודה הוא בכיפות הזהב טהור המעטרות את ראשה ככתר, המזכירות את כנסיות הקרמלין במוסקבה. כיום, הודות לתכנון קשוב שאינו מתעלם מהסביבה, המגיעים מרחוב הנביאים לרחוב מונבאז, נהנים ממראה של הכנסייה ההיסטורית, שסגנון בנייתה משקף את הכנסיות הרוסיות במאות ה-15–17.
נקודה נוספת שבאה לידי ביטוי באדריכלות של מבנה חצר הנביאים, היא ההתייחסות שלו למתחם חצר בית סרגיי מולו הוא נבנה. חצר בית סרגיי, הקרויה על שמו של הנסיך הגדול סרגיי רומנוב, בנו הבכור של הצאר אלכסנדר השני, מכילה בתוכה מבנה עתיק בעל מגדל אבן עגול וגבוה, דמוי צריח שחמט, הבנוי בסגנון רוסי, כדוגמת בנייני הפאר מהמאה ה19- של העיר סנט פטרסבורג. מדובר באחד ממבני האבן העשירים ביותר בפרטים ועיטורים שקיימים בירושלים. על אף שבמבנה חצר הנביאים נעשה שימוש באבן ירושלמית, במטרה להתכתב עם הסביבה ולהטמע בה, היה צורך דווקא בשימוש בטכניקות עבודה פשוטות עם האבן, מבלי לנסות להתחרות או להעפיל על חצר סרגיי המרשימה.
אדריכלות יוקרה הלוקחת בחשבון את הסביבה הציבורית
נושא נוסף שבא לידי ביטוי במבנה, הינו עירוב השימושים. בדומה למהפך שעברה ירושלים באמצע המאה ה-19, עם יציאתה מהחומות, תנופת הבנייה החדשה במרכז העיר עודדה הקמת אזור המשלב שימושים שונים. חצר הנביאים מהווה דוגמא מצויינת לכך, משום שכולל בתוכו מבנה מגורים, קומת מסחר ציבורית ומלון בוטיק, שהלובי הכניסה, השטחים המשותפים והמעברים הוורטיקליים ביניהם הינם נפרדים ומבטיחים פרטיות לדיירי כל מבנה, תוך שמירה של מאפייני כל פונקציה ללא פגיעה בתפקודה התקין. הכניסה למתחם הינה דרך הכיכר המרכזית המעוצבת, אולם הכניסה לכל מבנה הינה נפרדת. עירוב שימושים זה כולל גם גן תלוי שנשתל במסגרת המבנה.
מבנה המגורים חצר הנביאים ממוקם בליבו של מרכז העיר הירושלמי שכמעט ואין בו פיסת טבע ירוקה. במסגרת התכנון האדריכלי של המבנה, הוחלט ליצור עבור הדיירים המתגוררים בו גן פרטי וירוק, מרוצף דק עץ ומקושט בפינות ישיבה לרוב. הגן הממוקם מעל לכיכר העירונית המרכזית שמהווה את הכניסה הראשית למתחם והינה שטח ציבורי. הגן, שתוכנן להיות סגור לסביבה החיצונית נבנה כגן תלוי ופתוח שכל תושב בעיר יכול לראות וליהנות מיופייה.