זה בטבע שלנו: כל המידע על בנייה ירוקה
החל מ-2021, תקן הבנייה הירוקה הישראלי יהפך לחובה בכל רחבי הארץ. מה כולל התקן, מדוע כדאי ליישם אותו – ומה הקשר לתקופת הקורונה?
מהי בנייה ירוקה?
בנייה ירוקה המכונה גם בנייה בת קיימא, היא גישה המדגישה שמירה על איכות הסביבה, הפחתת זיהום אוויר וחיסכון במשאבים כמו אנרגיה, חשמל ומים. בעידן שבו ברור כי האנושות משאירה חותם על כדור הארץ ופוגעת במשאבים הטבעיים שלו, לבנייה ירוקה חשיבות גדולה מתמיד, ויותר ויותר מדינות מכריזות על תקנים המעודדים בנייה בגישה זו או אף מחייבים אותה.
בשוק הנדל"ן הישראלי ניתן למצוא מגוון רחב של
דירות למכירה, ונראה שבנייה ירוקה תופסת תאוצה בנוף. בנייה ירוקה לוקחת בחשבון שלל היבטים משלב התכנון ועד הבנייה והפיתוח עצמם. כך למשל ההעדפה היא לבנייה בשטח בנוי, במקום להתרחב לשטחים פתוחים, ותוך התחשבות בתצורה הטבעית של השטח. לא פעם אף מתבצעת הבנייה על קרקעות מזוהמות לאחר שאלו עברו תהליך טיהור וניקוי.
בשלב הבנייה עצמו קיימת הקפדה על תאורה טבעית ככל האפשר וכן הצללה ובידוד יעיל של המבנה, שיאפשרו חיסכון באנרגיה לצורך חימום או קירור; וישנו דגש על השתלבות בנוף הטבעי במקום פגיעה בו וטיפוח סביבה ירוקה. כתוצאה מכך, בנייה ירוקה לא רק חוסכת עד עשרות אחוזים בהוצאות על אנרגיה, אלא היא גם אסתטית ונעימה לעין, ומספקת לדיירים סביבה בריאה ונוחה.
בנייה ירוקה בישראל – חובה החל מ-2021
בישראל הושק ב-2005 תו תקן בנייה ירוקה (ת"י 5281) המתייחס לשורה ארוכה של פרמטרים כגון מים, אנרגיה, שימוש בחומרים ממוחזרים, נגישות תחבורתית ועוד, המעניק לכל בניין ציון בהתאם לפרמטרים אלה. זאת מתוך הכרה בכך שהבנייה הירוקה, מעבר לתועלת הסביבתית, גם מסייעת לחיסכון כספי משמעותי בחשבון החשמל.
בנייה ירוקה ופורום ה-15
התקן עדיין אינו מחייב, אך ב-2013 החליטו הערים הנכללות ב"פורום ה-15", בו חברות הערים החזקות בישראל, להתחיל ליישם אותו בהדרגה בשטחיהן, החל בבנייני ציבור ובמבנים בני 15 קומות ומעלה, ובהמשך במבנים נוספים. לפי הערכות, נכון ל-2019 נבנו בישראל כ-1,000 מבנים לפי תקן הבנייה הירוקה, ובהם מבני ציבור, משרדים ובנייני מגורים.
ביישובים ובערים אחרות בוצעו אף פחות פרויקטים לפי תקן הבנייה הירוקה, כך שתושביהם לא זכו ליהנות מהחיסכון המשמעותי במשאבים כמו חשמל ומים. על פי הנתונים, בעוד שבערי פורום ה-15 אושרו 400 תוכניות המחייבות בנייה ירוקה בשנים 2014-2017, בשאר היישובים בישראל אושרו 32 תוכניות כאלה בלבד באותה תקופה.
החל משנת 2021: תקן בנייה ירוקה מחייב
במארס 2020 קבעה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי תקן הבנייה הירוקה יהפוך למחייב בכל הארץ, בתהליך הדרגתי שיתחיל ב-2021. בעקבות ההחלטה אמרה מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר, כי "אימוץ תקנים וסטנדרטים לבנייה ירוקה עשוי להוביל לחיסכון של כ־20%-30% בצריכת האנרגיה במבנים, להפחית את פליטות גזי חממה בערים ולצמצם את הצורך בהקמת תשתיות אנרגיה יקרות ומורכבות".
בצעד נוסף ביוני 2020, קבעה ועדת הכלכלה של הכנסת כי כאשר יהפוך תקן הבנייה הירוקה למחייב יידרשו הקבלנים להציג בפני הלקוחות את הדירוג האנרגטי של הדירות המוצעות למכירה. זאת, בדומה לדירוג האנרגטי של מכשירי החשמל המוכר כיום.
תסמונת הבניין החולה: בנייה ירוקה בתקופת קורונה
כאשר מדברים על בנייה ירוקה המיועדת ליצור סביבה בריאה, הן בתוך המבנה והן מחוצה לו, ראוי להזכיר גם את "תסמונת הבניין החולה". תסמונת זו מתארת תופעה שבה דיירים במבנה מסוים, בין אם מדובר בבניין מגורים, בניין משרדים או מבנה אחר, סובלים מבעיות בריאות שונות שלא נמצא להן הסבר.
לפי הערכות מקור הבעיה הוא במבנים עצמם – במערכות האוורור, החימום ומיזוג האוויר, חומרי הבנייה, עובש ועוד. כאשר תחלופת האוויר בבניין נמוכה עלולים גורמי מחלות שונים להתפשט באמצעות מערכת האיוורור, ולתרום להפצת תחלואה. בתקופה הנוכחית, בה גובר החשש ממגפת הקורונה, אנשים רבים מבלים שעות ארוכות בביתם – וחשוב להפוך אותו לסביבה מאווררת המגינה עלינו מבעיות בריאות, במקום להפוך אותנו לחולים.
בנייה ירוקה עשויה להיות הפתרון לבעיה זו. ראשית, בבנייה ירוקה מושם דגש על שימוש בחומרי בניין שאינם מזיקים לסביבה ולבריאות. בנוסף, תכנון מבנים ירוקים כולל התייחסות לאוורור טבעי רב ככל האפשר, היוצר תחלופת אוויר גבוהה בתוך המבנה, מוריד את שיעורי הלחות ומצמצם את הצורך במערכות מיזוג אוויר שעלולות להפיץ וירוסים, חיידקים ועוד.
בשורה התחתונה, לבנייה הירוקה יתרונות רבים. מעבר ליתרונות הבריאותיים, גישה זו מסייעת לנו לצמצם פליטת מזהמים לאטמוספרה וכן לשמור על השטחים הפתוחים; לחסוך עשרות אחוזים בעלויות חשמל ומים, הן עבור הדיירים והן עבור המדינה; וליהנות ממגורים, לימודים או עבודה בסביבה שתוכננה להיטיב עם בני האדם והסביבה כאחד.
פורסם בתאריך 30.7.2020